JerusalemTomb Of Rachel
TehillimMigdal David

תהלים עולמי

ידועים המה דברי רש"י הק' בפ' בחוקותי לגבי רדיפת ועקירת האויבים המזימים להרע לישראל ח"ו: 'אינו דומה מועטין העושין את התורה, למרובים העושין את התורה'. כח הרבים אשר כל אחד ואחד נותן מחלקו ומאחד את עצמו עם הרבים, מסוגל להחליש ולכלות את שונאי ישראל העומדים עלינו בכל דור ודור, ולא אחד בלבד מצילנו מידי עושי רשעה המתנכלים לבלע את הקודש, אלא זכות לימוד התורה דרבים וכן זכות תפלת הציבור הוא העומד כתריס בפני הפורעניות, וכידוע דברי המדרש רבה [פ' תולדות] שהפילוסופין אבנימוס הגרדי ובלעם בן בעור אמרו לאומות העולם 'לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהם, אם מצאתם שם תינוקות מצפצפים בקולם, אין אתם יכולים להם, שכך הבטיחם אביהם ואמר להם הקול קול יעקב, בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות, אין הידים ידי עשו.

ו'בבתי כנסיות' יש בו גם משמעות בזמן שבני ישראל מתכנסים באגודה אחת ובעצה אחת, קדושה כולם כאחד עונים באימה בקבלת עול מלכות שמים, ויחד ירננו בפסוקי דרחמי לבקש ולחנן על צרכי בני ישראל המרובים הזקוקים לרפואה וישועה. ותועלת האירגון במפעלנו תהלים עולמי הוא לתקן עולם ברנה זו תפלה, ע"י חלוקת פסוקי מזמורי תהלים בין אלפי תשב"ר וילדי ישראל, כן ירבו. ובשירי דוד המלך ע"ה הנשמעים בערי ישראל בתמידיות כאשר יתרגל כל אחד בפסוק השייך לו, יושלמו ויסתיימו כל המזמורים בכל עת, ובעזרת השי"ת יקויים הסגולה המפורסמת בתפוצות ישראל לבער מדת הדין ולסלק הגבורות מקרב אחב"י הנתונים בצרה העומדים בין בים ובין ביבשה, ע"י השלמת ספר תהלים, כמו שאמרו צדיקי וקדושי ישראל זצוק"ל 'מי ימלל גבורות ד' – הרוצה לעקור ולבער מדת הגבורה ולהכרית כח הרשעים, 'ישמיע כל תהלתו' – ישלים ויסיים כל ספר תהלים.

מפי עוללים ויונקים יסדת עוז

מעלת החלוקה של קריאת מזמורי תהלים, כבר הציגו והדגישו המוציאים לאור ס' תהלים החיד"א – עטרת פז, שם יסדו והעמידו המקורות המבררים שציבור מבני ישראל, אשר מפאת העדר הזמן אינם יכולים לקרוא בעצמם כל ס' תהלים, יכולים לחלק ביניהם את קריאת התהלים, שכל אחד יקרא חלק מהסדר, ובין כולם יסיימו אותו כסידרו, ועולה ונחשב להם כאילו קרא כל אחד מהם את כל הסדר הראוי.

וכח הצירוף של הרבים - שאמירת החלק שאומר כל אחד מצטרפת ומתכללת בשם כל ישראל בחטיבה אחת להשלים כל הספר, השוו ודימו שם לצירוף הרבים יחד לקנות ספר תורה, שדעת הפוסקים שכל אחד מהמשתתפים בגופו ומאודו שטרח לקנות מכספו את הספר תורה, קיים בנפשו מצות כתיבת ס"ת, וכאילו כתבה כולה. וכן העתיקו דברי גאון ישראל וקדושו הכהן הגדול מאחיו מרן החפץ חיים זצוק"ל בספרו אהבת חסד (ח"ב פרק ט"ז) שכתב אודות קופת גמ"ח שעושים בני הקהילה ומשתתפים בה רבים מאנשי העיר, ובלשונו הק' כ' החפץ חיים: 'ואף שמחמת שהם מרובים, לא בא מעותיו של המלוה בסך כל ההלואה כי אם מעט, אעפ"כ נראה פשוט שהקב"ה יחשב לכל אחד כאילו הוא לבדו הוא הגומל חסד, כיון שבלאו מיעוט מעות שלו לא הי' יכול העני להשיג המבוקש שלו, וכעין מה דאמרינן במס' שבת (ג' ע"א) גבי מלאכת שבת – העושה את כולה ולא העושה את מקצתה כי העושה מקצת מלאכה פטור, ואעפ"כ באופן שזה אינו יכול לבדו לישא את המשא וגם זה אינו יכול לישא לבדו, פסקו במשנה (צ"ב ע"ב) דחייב, והטעם דזה לא נקרא מקצת מלאכה, כיון דבלאו דידי' לא היתה המלאכה נשלמת, ונחשב כאילו הוא לבדו עשה כל המלאכה' ע"כ.

ואם הגאון הקדוש החפץ חיים זצוק"ל העלה כן לענין גמילות חסדים בדברים שבממון להיות משכיל אל דל גם בדרך צירוף ושותפות, על אחת כמה וכמה כי עולם חסד יבנה בתהלים העולמי, ויעלה לנו זכות אמירת תהלים העולה מהבל פיהם של עוללים ויונקים המרבים שלום בעולם על ידי התאחדותם והתקשרותם יחד, וכחם גדול ואמיץ בבואם כולם בברית יחד להחזיק בעמוד התפלה באחדות, באהבה שלום וריעות, וכדאים הזמירות אשר יאמרו והתשבחות אשר ישמיעו לקיים את העולם כולו ולהשפיע ישועות טובות וחסדים מרובים במדת הרחמים שיעוררו. .

ועל החסד הגדול שיש בתורתם ותפלתם של תשב"ר המטיבים ומועילים לקיום העולם, כבר לימד זכות המליץ יושר הגדול והקדוש עמוד צלותהון וסניגוריין של כל ישראל הרב הקדוש מבארדיטשוב זצוק"ל, שכ' בסידורו כתר נהורא לפרש פסוקי זכרונות בתפלת מוסף של ראש השנה: וזל"ק 'זכרתי לך חסד נעוריך וכו' ונא' וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך, - מגודל יראת ד' ראוי לבקש גם עתה ביום הדין הקדוש שיזכור לנו השי"ת חסד הנעורים מה שלמדנו תורה כשהיינו תשב"ר שהי' הבל פה שאין בו חטא, והאותיות שלמדנו אז הם יסוד כל התורה והתפלות כמ"ש מפי עוללים יסדת עוז, ונא' וזכרתי אני את בריתי וכו' בימי נעוריך, הוא מגודל אהבת ד' זוכר השי"ת תורה הנלמדת בימי הנעורים כנ"ל'..

פסוק לי פסוקך

מצינו כמה פעמים בדברי חכמינו ז"ל, שילדי ישראל היו מורגלים בפסוקים על לשונם, כל אחד מה שקיבל ולמד בבית רבו שלמדו תורה. פסוק זה הי' רגיל בפיו של התינוק, וחכמי ישראל הציעו לפניו שאלות וספיקות שונות העומדים לפניהם על הפרק, ובפסוק המיוחד שהשיב התינוק כמענה בפיו על שאלתם 'פסוק לי פסוקך', ראו כעין נבואה ורוה"ק המתגלה להם מן השמים, בכדי לברר את המתרחש בעולם, לדעת את המעשה אשר יעשון וחובתם לפני המקום לפי צו השעה. כן מצינו בגמ' חולין (צ"ה ע"ב) לגבי ר' יוחנן שאמר לינוקא 'פסוק לי פסוקך'.

עוד זאת נדרוש, כי בכח הפסוקים השגורים בפי התינוקות נחדלו גם הרשעים מעשות רשע ונמנעו מלהפיק זממם, ונהפך הוא מאשר חשבו על היהודים, כי בעצמם מתיהדים בסיבת שמיעת הפסוק וקבלו עליהם עול מלכות שמים. בגמ' גיטין (נ"ו ע"א) באגדת חז"ל אודות חורבן ביהמ"ק, יסופר שנירון קיסר הרהיב לעלות לירושלים ולהחריבה 'שדא גירא למזרח, אתא נפל בירושלים, למערב וכו' לארבע רוחות אתא נפל בירושלים, אמר לי' לינוקא פסוק לי פסוקך, אמר לי' ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל, אמר קודשא בריך הוא בעי לחרובי ביתי' ובעי לכפורי ידי' בההוא גברא, ערק ואזל ואיגייר, ונפק מיני' ר' מאיר'!

ועל החסד הגדול שיש בתורתם ותפלתם של תשב"ר המטיבים ומועילים לקיום העולם, כבר לימד זכות המליץ יושר הגדול והקדוש עמוד צלותהון וסניגוריין של כל ישראל הרב הקדוש מבארדיטשוב זצוק"ל, שכ' בסידורו כתר נהורא לפרש פסוקי זכרונות בתפלת מוסף של ראש השנה: וזל"ק 'זכרתי לך חסד נעוריך וכו' ונא' וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך, - מגודל יראת ד' ראוי לבקש גם עתה ביום הדין הקדוש שיזכור לנו השי"ת חסד הנעורים מה שלמדנו תורה כשהיינו תשב"ר שהי' הבל פה שאין בו חטא, והאותיות שלמדנו אז הם יסוד כל התורה והתפלות כמ"ש מפי עוללים יסדת עוז, ונא' וזכרתי אני את בריתי וכו' בימי נעוריך, הוא מגודל אהבת ד' זוכר השי"ת תורה הנלמדת בימי הנעורים כנ"ל'..

מקור ושורש הדברים על מה הגיעו התנאים והאמוראים הקדושים על ככה להתנהג ע"פ שאלת תינוק ולעשות כהוראת משמעות הפסוק שהעלה בפיו ולא חששו בזה משום צד של 'ניחוש', מצינו בדברי מרן הבית יוסף בשו"ע יו"ד ח"ג (סי' קע"ט) שהביא בשם הסמ"ג וז"ל 'הי' נהוג בזמנים קדומים לבקש כך מתשב"ר, ובתשובתם היתה מדה מה של נבואה'. ובסגנון זה ציין בס' תורת חיים במס' בבא בתרא (י"ב ע"ב) לענין כח הנבואה ורוה"ק שמיום גלינו מארצנו הוא בפסוקים השגורים על לשון תשב"ר, וכ' לסמוך עליהם שהפסוק שאומרים הוא כדמות נבואה: 'כיון שמיום שחרב הביהמ"ק ניתנה נבואה לתינוקות, כשהתינוק אומר לו פסוק כדמות נבואה הוא, וראוי לסמוך עליו'.

לכן מה טוב חלקם וגורלם של כל המשתתפים ונוטלי חלק באמירת תהלים, המתאמת והמתאחדת מתוך אהבת ישראל ובכח הרבים המצטרפים למצוה, ומכינים בזה מקום לחול עליהם השראת שכינתו ית' ורוח קדשו ידבר בם. זכות פסוקי תהלים וזכות תיבותיהם ואותיותיהם יעמוד להם להריק ברכה והצלחה אל תוך בתיהם, להשבית אויב ומתנקם ולהשפיע שפע ורב טוב לבית ישראל. יעלה תחנוניהם ובקשותיהם ויקובל ברחמים וברצון לפני אדון כל, וזכות דוד המלך יגן עליהם ועלינו, ובמרום ימליץ טוב בעדנו, להתברך לטובה בכל משאלות לבינו, לראות פרי טוב בעמלנו, בבריות גופא ונהורא מעליא כל ימינו, עדי נזכה לאורו של דוד מלכא משיחא ונאמר שיר חדש על גאולתנו ופדות נפשנו, אמן וכן יהי רצון.

Print